החינוך הוא הניסוי הגדול ביותר בארץ וסוגיה בה מתחבט העולם כולו. מקורו בצורך ליצור בית ספר שהוא רלוונטי לתלמידים שהם חכמים, חוקרים, בעלי ניסיון והבנה טכנולוגית מפותחת. כיצד עושים זאת? המאמר מציע כמה שלבים, והראשון שבהם מתחיל בהתבוננות סביב, במגמות העתיד שמתרחשות כבר עכשיו.

הצעה למחנכים שמכבדים את ההורות ומודעים למידת השפעתה: הגדירו את העצמת ההורות כפאה חדשה בשדה החינוך, והתחילו לזרוע בה ביצירת זמן איכות הורה-ילד, ובהעצמת דמות ההורה והילד זה בעיני זה.

לאור היעדר המגוון של ייצוג סוגי בתי ספר ושיטות לימוד אפילו על ידי סופרי המדע הבדיוני – אומנים שמומחיותם היא חשיבה אוונגרדית – יש דחיפות גדולה מתמיד להקדיש מחשבה ליצירת "קפיצה מחשבתית" באופן בניית הלמידה ומרחבי הלמידה.

"אני רוצה שטח, רוצה מורים! את יכולה לתת לי לעבוד עם קבוצת מורים? אני רוצה לחשוף מורים לממצאי חקר המח, ולפתח איתם שיטות וכלים חדשים להוראת מתמטיקה".

למה רצי מרתון עומדים על קו ההתחלה של המרוץ כאשר הם יודעים שלפניהם אתגר קשה מנשוא? אנו שואלים את עצמנו שאלות מסוג על מנת לגבש בבית ספר נווה יהונתן ברמלה פדגוגיה המבוססת על העקרונות והערכים של האימון הספורטיבי.

בעידן החדש, העידן הרשתי, אנחנו מדברים על אמנות של קשרים וקישוריות. יישום העידן הרשתי בהקשר הבית ספרי מחייבת אותו ליישם תפיסה ארגונית ופדגוגית חדשה.

ב-5 השנים האחרונות שאלנו את עצמנו: מה המאפיינים של היזם/ת החינוכי. לאחר מפגשים עם מאות מנהלים ואלפי אנשי צוות התמונה התבררה.

מודל וחקר אירוע: מערכת החינוך נאבקת להישאר חסינה מפני המציאות המאיימת להשתלט עליה אך ישנם בתי ספר, שהתמזגות עבורם היא דרך ההישרדות הטובה ביותר. כל זעזוע מחיה אותם ומתורגם להזדמנות להשתפר.

הספר ״הערך המוסף באוטונומיה״‭ ‬מיועד‭ ‬לקובעי‭ ‬מדיניות‭ ‬ולאנשי‭ ‬המקצוע‭ ‬בשטח ‬המבקשים‭ ‬להשיג‭ ‬את‭ ‬הערך‭ ‬המוסף‭ ‬הגלום‭ ‬באוטונומיה‭.‬ במרכזו‭ ‬של‭ ‬תקציר הספר‭ ‬נמצאת‭ ‬סדרה‭ ‬של‭ ‬מאה‭ "‬רעיונות‭ ‬גדולים״ בנושא‭.

"אצלי בכיתה יש שני חוקים: הראשון – כל תלמיד הוא גם מורה, השני- לכולנו מטרה אחת משותפת. חוץ מזה התלמידים כבר מסתדרים, הם מבינים את השיטה וזה טבעי להם הרבה יותר מאשר לנו המבוגרים."

המאמר מציג תקציר של עבודת דוקטורט שחקרה כ-50 בתי ספר ניסויים. הממצאים נוגעים באפקטיביות בית ספרית, במדיניות חדשנות ״מלמטה למעלה״, בתפקיד המנהל כצ׳מפיון ועוד.

אתם מוזמנים להצטרף למסע ליצירת השפעה עמוקה ושינוי מקיף בחינוך (ובקהילה כולה) שהתרחש בקיץ 2014 באי לה גומרה. המניע למסע היה אתגר חינוכי חברתי גדול – נשירה רבה של תלמידים ממערכת החינוך.

המאמץ הדרוש כיום הוא פיתוחה של תרבות בית-ספרית להיותה קרקע לצמיחת אישיותו, תודעתו, רוחו וערכיו של התלמיד ולמשוך אותו ל"קומה ב'", קומת החינוך

יעל דורון דרורי, מנהל תחום חינוך בגוגלֿ, ממליצה לצאת למסע השפעה, ולקחת איתכם שלושה עקרונות: חפשו רעיונות בכל מקום, שתפו הכל, התמקדו במשתמש.

הצעה להגדרה חדשה של האדם כהומו אימפקט- האדם המושפע. בליגת הסביבות המשפיעות בית הספר מדורג במקום נמוך למדי. המאמר מציע תהליך לתכנון הסביבות החינוכיות שלנו באופן לכיד ומתאים כדי שיהיו להן השפעות חינוכיות חיוביות משמעותיות יותר.

הכשל המתמשך בשדרוג מעמדה של מערכת החינוך בחברה מודרנית בכלל ושל מעמדו של המורה בפרט מעלים שאלות על עיצוב דמותם של "המורה הטוב"', "הלומד הטוב" ובית הספר הראוי בחברה רווית תקשורת הנתונה בתהליכים מורכבים של גלובליזציה.

במאמר זה אנו מעוניינים להביא מעט מניסיוננו בכל הקשור לתהליכי השפעה במערכת החינוך, ובעיקר כיצד ניתן להשפיע על הפרמטרים אשר תורמים להחדרת תרבות של חדשנות, יצירתיות ויזמות בחינוך. המקרה של מכללת אוהלו.

מערכת חינוך מורכבת מסתגלת תאפשר תהליך התאמה אפקטיבי ומהיר יותר למציאות המשתנה מאשר המערכת ההיררכית הקיימת. מערכת זו תפעל כאורגניזם חי המקיים יחסים דינמיים וסינרגטיים עם סביבתו בהתאם לתנאי המציאות המשתנה.

כמה עוצמה יש בשקט של האצבע המופנית אל עבר הדלת, מלווה בציווי לאקוני "צאי החוצה מהכיתה ולכי לחדר המנהלת"… המאמר מציג דרך הוראה ייחודית שאין בה מקום לאצבע המופנית.

מטרת הניסוי של בית הספר אלעומריה ברמלהֿ לזהות ולבטא רגשות בהתייחס לזהות המבולבלת לילד הערבי בן חברת המיעוט, ולבטא את רפרטואר הרגשות לאי שוויון המגדרי. הוא מתמודד גם עם הדיכוי המעמדי בין תלמידים ומורים, ועם הניכור שיש בתכניות הלימוד למאפייני התרבות של הלומד.

כיתת גוונים בקצרין מבטאת הלכה למעשה את עקרונות תוכנית ״פדגוגיה חדשנית גולנית״. גבולות מרחבי המקום, השותפים והפדגוגיה נפרצים כאן יום יום. אחד החידושים הוא כלל 30/70 – 30% מהלמידה מבוצעת בהנחייה של המורה, ו-70% בלמידה פעילה של התלמידים