תהליך של שיפור מתמיד במרחבי החינוך העירוניים – פוקוס על הרשתיות

תהליך של שיפור מתמיד במרחבי החינוך העירוניים – פוקוס על הרשתיות

התפיסה המעצבת את מערכת החינוך היום היא של מרחבי חינוך עירוניים, שמרכיביהם שותפים לחזון חינוכי אחד, לפיו מתנהלים חייהם כבתי ספר וכקהילות חינוך, ויחד הם בעלי תפיסה דומה ומשנה חינוכית המלכדת אותם לשתף פעולה בתחום. בכל מרחב נבחרים בתי הספר על ידי ההורים והתלמידים, והרשות מחליטה, לפי פרמטרים חינוכיים חברתיים, כיצד להיענות לבקשות. מרחבים אלה, מטבעם, הם פחות היררכיים ויותר מוכווני רשת. משמע, מוכווני שיתוף פעולה עם גורמים שונים בסביבה שבה הם פועלים.

לרמת שיתוף הפעולה – הפנימי והחיצוני – של המרחב, יש השפעה ישירה על השגת מטרות העל של המרחב ועל רמת הפרודוקטיביות שלו.

כיוון שהאוריינטציה של המרחב היא רשתית, גם כלי הניתוח יכולים להיות כאלה הערכת מצב תקופתית של מנהלת המרחב, שבה מוגדרת תמונת הרשת הנוכחית שלו מול תמונת הרשת הרצויה, והדרך לגשר על הפערים, עשויה ליצור עבורנו את התהליך הרצוי של שיפור מתמיד. כלי הניתוח הרשתי הזה קרוי ONA, קיצור של Organizational Network Analysis. התוצאה המתקבלת מוצגת גם בגרפים וגם בטבלאות ובכלי ניהול אחרים.

כיוון שאין כמו מראה עיניים, אמחיש זאת בעזרת האילוסטרציה הבאה:

ניתן לראות בבירור שהקשרים בין חלקי המנהל רופפים, ושקיימים נתקים ביניהם. שאלחת המפתח החשובה ביותר לצורך שיפור מתמיד הינה "מהם קשרי הגומלין שחסרים למרכיבי המינהל כדי להיות אפקטיביים יותר.

תכנית עבודה תקופתית, המיועדת לחבר את הנתקים הללו – ובדיקה תקופתית, להבין באיזו מצב מצויה מידי תקופה הרשת הדינאמית שלנו – יאפשרו לנו ליצור את התהליך הזה של שיפור מתמיד באפקטיביות של המינהל, ובאיכות החינוך שעליו הוא מופקד.

 

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם….להשלים.